רמת האנגלית בישראל: מקום 46 בעולם, והפער הגדול שמסתתר בתוך המפה
מדד האנגלית העולמי החדש מציב את ישראל מעל הממוצע העולמי, אבל הנתונים המלאים מספרים סיפור מורכב יותר: פער של 51 נקודות בין חיפה לדרום, ופער עמוק בין היכולת לקרוא אנגלית ליכולת לדבר אותה.
מדד EF EPI, המדד הבינלאומי הגדול בעולם להשוואת רמות אנגלית בין מדינות, פרסם את נתוני המהדורה האחרונה שלו. ישראל מדורגת במקום ה-46 בעולם עם ציון 524, גבוה מהממוצע העולמי העומד על 488, ועם קפיצה של 22 נקודות לעומת המדידה הקודמת. על פניו, חדשות טובות.
אבל כשצוללים לנתונים המלאים, מתגלים שני פערים שכל הורה, מורה וקובע מדיניות בישראל צריך להכיר.
פער ראשון: קוראים מצוין, מדברים חלש
הציון הכללי של ישראל מסתיר הבדל גדול בין מיומנויות. בקריאה ובהאזנה, המיומנויות הפסיביות, ישראל חזקה. בכתיבה ובדיבור, המיומנויות שדורשות להפיק שפה ולא רק להבין אותה, התמונה שונה לגמרי:
ציוני ישראל לפי מיומנות
הישראלי הממוצע מבין אנגלית טוב מרוב העולם, אבל כשהוא צריך לדבר או לכתוב, הוא יורד אל מתחת לממוצע העולמי.
זה לא מפתיע את מי שמכיר את שיטת הלימוד בבתי הספר: שינון אוצר מילים לקראת מבחן, הבנת הנקרא לקראת בגרות, ומעט מאוד תרגול אקטיבי של דיבור וכתיבה. התוצאה היא דור שיודע אנגלית "על הנייר" ונתקע בשיחה הראשונה בחו"ל או בראיון עבודה באנגלית.
פער שני: חיפה למעלה, הדרום למטה
המדד מפרסם גם פילוח אזורי בתוך ישראל, והוא חושף פער של 51 נקודות בין האזור החזק לחלש:
ציון אנגלית לפי אזור בישראל
שימו לב לנתון המפתיע: דווקא חיפה, ולא תל אביב, מובילה את טבלת האזורים. ייתכן שהדבר קשור לריכוז התעשייה הבינלאומית והאקדמיה בעיר. אבל הסיפור המרכזי הוא הפער: תושב הדרום הממוצע נמצא 51 נקודות מתחת לתושב חיפה, ופחות מהממוצע של מדינות רבות שישראל אוהבת להשוות את עצמה אליהן.
ברמת הערים: ירושלים מתחת לחיפה ב-53 נקודות
| עיר | ציון EF EPI | ביחס לממוצע העולמי (488) |
|---|---|---|
| חיפה | 551 | +63 |
| תל אביב | 544 | +56 |
| ירושלים | 498 | +10 |
ירושלים, העיר הגדולה בישראל, מציגה ציון של 498 בלבד, 53 נקודות פחות מחיפה ורק 10 נקודות מעל הממוצע העולמי. בעיר עם המגוון הדמוגרפי הגדול בישראל, הנתון הזה משקף פערים בתוך העיר עצמה לא פחות מאשר בינה לבין ערים אחרות.
מה עושים עם זה?
הנתונים מציירים מסקנה אחת ברורה: הבעיה של ישראל היא לא "אנגלית", אלא אנגלית אקטיבית. קריאה והאזנה כבר שם. דיבור וכתיבה, המיומנויות שקובעות שכר, קבלה לעבודה והצלחה אקדמית, נשארות מאחור, ובאזורים שלמים של המדינה הן נשארות הרחק מאחור.
זו בדיוק הסיבה שכלי תרגול שמכריחים את הלומד להפיק שפה, לדבר, לכתוב, לענות ולא רק לסמן תשובה, הם הדרך היעילה לסגור את הפער. וזו גם הסיבה שבמחקר הבא שלנו נציג נתונים מקוריים מתוך פלטפורמת SpeakBase: אילו מילים באנגלית תלמידים ישראלים מתקשים לזכור יותר מכולן.