134 באנגלית: הציון שמחליט מי נכנס לאוניברסיטה

הרבה לפני ספסל הלימודים, האנגלית כבר ממיינת. אותו פרק אנגלית בפסיכומטרי שכולם מכירים הוא גם מבחן המיון שקובע את רמת האנגלית שלכם לתואר, ולעיתים אם בכלל תתקבלו. זהו שער שפתי שקט, ולא כולם עומדים בו באותם תנאים.

אותו מבחן, שני תפקידים

רבים לא יודעים זאת, אבל פרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית הוא בדיוק מבחן המיון שקובע את רמת האנגלית שלכם באוניברסיטה. מי שלא ניגש לפסיכומטרי נבחן בנפרד, במבחן אמיר"נט (לשעבר אמי"ר / אמיר"ם). בשני המקרים התוצאה נמדדת על אותו סולם אחיד, 50 עד 150 נקודות, והיא זו שמשבצת אתכם לאחת מחמש רמות.

הקו הקריטי הוא 134. ציון זה ומעלה מזכה ב"פטור", כלומר אין צורך בקורסי רמה באנגלית. מתחת לקו הזה מתחילים קורסי חובה: ככל שהציון נמוך יותר, כך נדרשים יותר קורסים, חלקם בקיץ ובתשלום נוסף, עוד לפני שהתחילו הלימודים עצמם.

מי שמסווג לרמת "טרום בסיסי" עלול להידחות אוטומטית, גם אם כבר קיבל הודעת קבלה על תנאי. האנגלית, ולא המקצוע, חוסמת את הדלת.

והרפורמה רק מעלה את הרף

המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) קבעה רפורמה רחבה בלימודי האנגלית האקדמיים. לפיה, כל סטודנט שהחל את לימודיו משנת 2024 ואילך מחויב ללמוד לפחות שני קורסים באנגלית במהלך התואר, וגם מי שהגיע לרמת פטור לומד שני קורסי תוכן באנגלית. בתוך כחמש שנים המוסדות אמורים לעבור להוראה המבוססת על ארבע מיומנויות: קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור. כלומר, הדרישה לא רק נשארת, היא הולכת ומתרחבת אל מעבר לקריאה בלבד.

מי משלם את מחיר השער?

כאן הסיפור מתחבר לכל מה שראינו בסדרה. מבחן המיון בודק בעיקר קריאה והבנת הנקרא, בדיוק המיומנות שבה ישראלים חזקים יחסית, אבל הוא משמש שער לכל מי שרוצה תואר. וכפי שראינו שתלמידי הפריפריה ניגשים פחות לחמש יחידות אנגלית, הם גם אלה שמגיעים לעיתים קרובות יותר עם ציון מיון נמוך, נדחים או נדרשים לקורסי השלמה בתשלום. הפער שהתחיל בבית הספר לא נעלם בכניסה לאוניברסיטה, הוא רק מקבל צורה חדשה. וזו אותה אנגלית שתקבע אחר כך גם את השכר.