חמש יחידות אנגלית: הפער בין תל אביב לדרום הוא לא ביכולת, אלא בהזדמנות
כשמסתכלים על ציוני הבגרות באנגלית, ישראל נראית כמעט שוויונית: ממוצע של 83 עד 88 בכל המחוזות. אבל נתון אחד שובר את האשליה: בתל אביב 55% מהתלמידים ניגשים לחמש יחידות. בדרום, 36% בלבד.
חמש יחידות אנגלית הן כרטיס הכניסה: לאוניברסיטה, למקצועות ההייטק, לשכר גבוה. נתוני הבגרות של משרד החינוך, שנחשפו במסגרת בקשת חופש מידע של התנועה לחופש המידע, מאפשרים לראשונה לראות בדיוק מי מקבל את הכרטיס הזה ומי לא.
התשובה תלויה הרבה פחות בכישרון של התלמיד, והרבה יותר בכתובת שלו.
אותם ציונים, הזדמנויות שונות בתכלית
זה הממצא המרכזי בנתונים: התלמידים שכן ניגשים לחמש יחידות משיגים ציונים כמעט זהים בכל הארץ. ירושלים אפילו מובילה עם ממוצע 88. ההבדל האמיתי הוא כמה תלמידים בכלל מקבלים את ההזדמנות לגשת:
שיעור הניגשים ל-5 יחידות אנגלית לפי מחוז
| מחוז | % ניגשים ל-5 יחידות | ציון ממוצע |
|---|---|---|
| תל אביב | 55% | 87 |
| חיפה | 44% | 86 |
| ירושלים | 40% | 88 |
| הצפון | 37% | 86 |
| הדרום | 36% | 83 |
הציונים מספרים שהיכולת קיימת בכל הארץ. שיעורי הגישה מספרים שההזדמנות לא.
בירושלים, התלמידים שניגשים משיגים את הציון הגבוה בארץ (88), אבל רק 40% מקבלים את ההזדמנות. בחיפה הציון (86) כמעט זהה לתל אביב, אבל שיעור הניגשים נמוך ב-11 נקודות אחוז. המסקנה של חוקרי החינוך שניתחו את הנתונים חדה: הבעיה היא נגישות של מסלולים מוגברים בפריפריה, לא ביצועי התלמידים.
הצפון: הפער שלא נסגר כבר עשור
מחקר של מרכז הידע של המכללה האקדמית תל-חי ואשכול רשויות גליל מזרחי עקב אחרי הפער בין הצפון לממוצע הארצי לאורך השנים. שיעור הניגשים עולה בכל הארץ, אבל הצפון נשאר תמיד מאחור, באותו מרחק בערך:
ניגשים ל-5 יחידות אנגלית: ארצי מול הצפון
ואז הגיעה המלחמה
הנתונים שלמעלה נאספו לפני אוקטובר 2023. מאז, המצב בצפון רק החמיר. מחקר של היחידה ללימודי שדה בתל-חי, שבדק 218 משפחות מפונות מקריית שמונה, מצא שיותר מ-40% מהילדים המפונים לא הגיעו לבית הספר באופן יומיומי בשנת הלימודים האחרונה. תלמידים רבים בצפון למדו ארבעה ימים בשבוע בלבד, בהיקף של 12 עד 16 שעות ברוטו.
החוקרים מזהירים מפני "נשירה סמויה": תלמידים שרשומים במערכת אבל בפועל התנתקו ממנה. ד"ר יעל גרינשטיין מהפקולטה לחינוך בתל-חי מציינת שאנגלית ומתמטיקה הם בדיוק המקצועות שנפגעים הכי קשה ממצב כזה, כי הם דורשים עקביות, התמדה ושעות הוראה רציפות. המשמעות: הפער של 5 נקודות האחוז צפוי לגדול בנתוני השנים הקרובות.
מה הנתונים האלה אומרים באמת?
שלוש מסקנות עולות מהמספרים. ראשית, אין "בעיית יכולת" בפריפריה: מי שניגש, מצליח כמו במרכז. שנית, הצוואר הצר הוא ההזדמנות לגשת: כיתות מוגברות שלא נפתחות, מחסור במורים מוסמכים לאנגלית (הנושא של המחקר הבא שלנו), ותלמידים שמוסללים לשלוש או ארבע יחידות כי אין מי שילמד חמש. שלישית, המלחמה הופכת פער כרוני לפער חירום.
כפי שהראינו במחקר הקודם שלנו על מדד האנגלית העולמי, הפער הגאוגרפי באנגלית לא נגמר בתעודת הבגרות: הוא מלווה את התלמידים גם לחיים הבוגרים ולשוק העבודה, עם פער של 51 נקודות בין חיפה לדרום במדד EF. הסיפור מתחיל כאן, בתיכון, בשאלה הפשוטה: מי בכלל מקבל את ההזדמנות ללמוד אנגלית ברמה הגבוהה.