323 נקודות בין החזקים לחלשים: ישראל סגנית אלופת העולם בפערי קריאה
בממוצע, תלמידי ישראל קוראים כמו תלמידי ה-OECD: 474 נקודות מול 476. אבל הממוצע הזה מסתיר את הנתון החשוב באמת: הפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון בקריאה עומד על 323 נקודות, המקום השני מתוך 80 מדינות. למעשה, בישראל פועלות שתי מערכות חינוך שונות.
מחקר פיזה של ה-OECD בודק אחת לשלוש שנים את אוריינות הקריאה, המתמטיקה והמדעים של בני 15. במחזור 2022 השתתפו כ-625,000 תלמידים מ-81 מדינות, ובהם 6,251 תלמידים מ-193 בתי ספר בישראל. בממוצע הארצי ישראל נראית בסדר גמור. מתחת לפני השטח מסתתרת תמונה אחרת לגמרי.
מדינה אחת, שתי מערכות חינוך
ישראל מציבה בצמרת העולמית שיעור גבוה במיוחד של מצטיינים: 11% מהתלמידים הגיעו לרמות 5-6 בקריאה, לעומת 7% בלבד בממוצע ה-OECD. אבל באותה מדינה בדיוק, 30% מהתלמידים לא מגיעים אפילו לרמה 2, הרף שה-OECD מגדיר כמינימום תפקודי, לעומת 26% בממוצע. שתי הקצוות גדלים בו זמנית, והתוצאה היא פער של 323 נקודות בין העשירון העליון לתחתון.
ישראל מול ממוצע ה-OECD בקריאה
פער של 323 נקודות בקריאה הוא שווה ערך ליותר משבע שנות לימוד. תלמידים באותה מדינה, באותו גיל, חיים במציאויות חינוכיות שונות לחלוטין.
הפער עובר דרך הארנק ודרך המגזר
ניתוחים ישראליים של נתוני פיזה 2022 מצאו שהפער בין תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי חזק לבין תלמידים מרקע חלש הגיע ל-90 נקודות בקריאה. הבנות ממשיכות להקדים את הבנים ב-23 נקודות. ומעל הכול מרחף הפער המגזרי, שאותו ראינו כבר בניתוח פערי האנגלית במגזר הערבי: דפוס שחוזר על עצמו בכל מדד אוריינות.
איך נראה פער של 323 נקודות
מה זה אומר על האנגלית
פיזה מודד קריאה בשפת האם, אבל הדפוס שהוא חושף הוא בדיוק הדפוס שראינו לאורך כל סדרת המחקר שלנו באנגלית: ממוצע סביר שמסתיר פערים עצומים בין מרכז לפריפריה, בין מגזרים ובין שכבות הכנסה. תלמיד שמתקשה בהבנת הנקרא בעברית או בערבית מגיע לשיעור האנגלית עם מחסום כפול: גם השפה זרה, גם מיומנות הקריאה עצמה חלשה. וכפי שהראינו בנתוני חמש היחידות בבגרות, הפער הזה מתורגם ישירות לשערי כניסה לאקדמיה ולשוק העבודה.
המסקנה המעשית אינה מסובכת: כשהפער נפתח כבר בכיתות הנמוכות, הפתרון חייב להיות זמין לכל תלמיד, לא רק למי שההורים שלו יכולים לממן תגבור. תרגול אישי, שיטתי ומדורג של אוצר מילים והבנת הנקרא הוא בדיוק סוג הכלי שמצמצם פערים במקום להרחיב אותם.
שאלות נפוצות
מה היה ציון הקריאה של ישראל בפיזה 2022?
ישראל קיבלה ציון ממוצע של 474 נקודות בקריאה, לעומת ממוצע של 476 במדינות ה-OECD. לראשונה ההישג הישראלי דומה לממוצע המדינות המפותחות.
מה גודל הפער בין התלמידים החזקים לחלשים בישראל?
הפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון בקריאה עומד על 323 נקודות, המקום השני מתוך 80 מדינות שהשתתפו במחקר. זהו אחד הפערים הגדולים בעולם.
האם יש בישראל יותר תלמידים מצטיינים או יותר מתקשים?
גם וגם. 11% מהתלמידים בישראל הגיעו לרמות 5-6 בקריאה לעומת 7% בממוצע ה-OECD, אבל במקביל 30% לא הגיעו אפילו לרמה 2, לעומת 26% בממוצע.
איך הפער בקריאה קשור לפער באנגלית?
אותם פערים חברתיים-כלכליים וסקטוריאליים שמייצרים את פער הקריאה מופיעים גם באנגלית: פערי מגזר, פערי מרכז-פריפריה ופערי הכנסה. מי שנחלש בשפת האם נחלש עוד יותר בשפה זרה.